החלטה בתיק מ"ת 26490-04-11 - פסקדין

לפני בקשת המבקש לעיון חוזר, שבה הוא מבקש לבטל כליל את תנאי השחרור בהם הוא נתון מזה כשנתיים. המשיבה מתנגדת לביטול גורף של מעצר הבית כמבוקש על ידי המבקש והיא מוסיפה ומציינת שהיא נכונה להסכים לשחרורו למטרות עבודה בהינתן מקום עבודה מסודר ובהימצא מפקח מתאים וראוי.  

ההליכים עד כה

1.         ביום 17.4.11 הוגש נגד המבקש כתב אישום אשר יחס לו עבירות  של החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, בכך שבמחסן ביתו נמצאה כמות של סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל של 1.031 ק"ג וכן כמות נוספת מאותו סוג במשקל של 0.7 גר'. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה נגד המבקש בקשה למעצרו עד תום ההליכים.

ביום בו הוגש כתב האישום הגיעו המבקש והמשיבה להסכמה לפיה ישוחרר המבקש למעצר בית מלא בבית הוריו בחיפה, כאשר במהלך שהותו במעצר הבית יפקחו עליו לסירוגין אביו ואשתו. לאחר החלטת השחרור הוגשו מעת לעת בקשות לאפשר יציאתו של המבקש באופן חד פעמי למטרות שונות, וביהמ"ש נעתר להן. ביום 17.7.11, ובעקבות בקשה לעיון חוזר שונו תנאי השחרור באופן שנקבע כי המבקש ישהה במעצר בית בביתו בק. מוצקין במקום בבית הוריו,  בפיקוחם של אותם מפקחים. כמו כן באותה החלטה הותר למבקש לצאת את מעצר הבית בימים א-ה בין השעות 8:00 עד 18:00 לצרכי עבודה במגרש לסחר בכלי רכב בחיפה תחת פיקוחו של מנהל המגרש.  כן התאפשר באותה החלטה למבקש לצאת בסופי השבוע למשך שעתיים להתאווררות בלוויית אחד המפקחים .

2.         אשר להליכים בתיק העיקרי: בישיבה שהתקיימה ביום 23.12.12 חזר בו המבקש מכפירתו,  הודה בעובדות כתב האישום והופנה לקבלת תסקיר של שירות המבחן. לקראת הדיון שהתקיים ביום 19.3.13, ניתן תסקיר ראשוני ושירות המבחן ביקש לדחות את הדיון בחודשיים כדי להשלים את בדיקותיו והדיון נדחה ליום 13.6.13. בתסקיר שהוגש על ידי שירות המבחן מיום 19.3.13 צויין, כי המבקש לוקח אחריות לביצוע העבירות אולם יחד עם זאת צויין כי הוא מצוי במצב של חוסר יציבות נפשית ועל כן יש כוונה להפנותו לקבלת הערכה פסיכיאטרית וכדי לבחון אפשרויות טיפוליות לגביו.

דיון

3.         לאחר ששקלתי את הנתונים בעניינו של המבקש, אני סבור כי יש מקום להיעתר חלקית לבקשה לעיון חוזר.

4.         סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), תשנ"ו- 1996, קובע בהאי לישנא:

" עצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בענין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, לרבות בהחלטה לפי סעיף זה, אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה"

סעיף 52(א) לחוק המעצרים מונה שלוש חלופות המקימות עילה לבקש עיון חוזר ( וכלשון הסעיף עיון חוזר יכול להיות גם "בעניין הנוגע... לשחרור") והן: אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה. כך אמר בעניין כב' השופט מ' חשין בבש"פ 2613/92 משולם נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(3) 490 בעמ 494-495 (1992): " המושג 'שינוי נסיבות' - לאמור, קיומו של הצדק לעריכת עיון חוזר - יש וראוי לפרשו ברחבות, ולעתים גם חלוף הזמן, כשהוא לעצמו, עשוי להצדיק עיון חוזר". ראו גם:  בבש"פ 9075/96 טופול נ' מדינת ישראל פ"ד נ(5), 635 בעמ' 636-637 (1997); בשפ 6286/06 פלוני  נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 21.8.2006). ולשאלת חלוף הזמן כעילה עצמאית ראו: בבש"פ 6432/10 נאדר אבו אחמד נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 8.9.2010).

5.         אין ספק כי חלוף הזמן יש בו כדי להצדיק שקילה מחדש של נקודת האיזון המתיחסת למגבלות בהן מצוי הנאשם. מגבלות אלה יכולות להיות מעצר של ממש אך יכולות גם להיות תנאים מגבילים שהוטלו בהחלטת השחרור. עם חלוף הזמן ייתכן ונקודת האיזון, שהייתה קיימת בעבר כשהוטלו על הנאשם מגבלות מסוימות השתנתה.  בבש"פ 537/95 גנימאת נ' מדינת ישראלפ"ד מט(3) 355, 387 (1995), ציין כב' השופט חשין את הדברים הבאים, שכוונו להשפעת חלוף הזמן על נאשם המצוי במעצר, אך הדברים יפים גם לענייננו, בשינויים המחויבים: " כל שיקולים הראויים לבוא במניין להוצאתו של צו מעצר מלכתחילה, יובאו במניין גם לאחר תשעה חודשים, אלא שלחבורת השיקולים יצטרף שיקול נוסף, ומשקלו כערכו. האיזונים והמשקלות ייערכו מחדש - תוך פינוי מקום לשיקול החדש ­ובית המשפט יעשה כחוכמתו. לעולם יישמר איזון בין השיקולים המושכים לצדדים: בין אלה המורים על הכרח לעצור את הנאשם עד תום ההליכים (כגון החשש לשלום הציבור והחשש לשיבוש הליכי המשפט אם יהלך חופשי), לבין שיקולי הנגד, וביניהם כי הנה זה חלף זמן ניכר ומשפטו של הנאשם טרם החל (או שהחל אלא שמזדחל הוא בעצלתיים)". לדידי, הדברים האמורים יפים גם לעניין בו מצוי נאשם בתנאים מגבילים.

6.         אשר לשיקולים שיש לשקול בקביעתה של נקודת האיזון החדשה שנוצרה עם חלוף הזמן צוין: " נראה כי הקביעה שעבר "זמן ניכר" מעת מתן ההחלטה, באופן המקים עילה לעיון חוזר בהחלטה, הינה תולדה של נסיבות העניין. פרק זמן מסוים ייחשב כ"ניכר" בשים לב, בין השאר, למאזן שבין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי, בשל חלוף הזמן, אל מול האינטרס הציבורי כי ימשיך לשהות במעצר באותם תנאים. במסגרת מאזן זה יובאו בחשבון, בין היתר, חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, מידת המסוכנות שלו, התנהגותו במעצר או אופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ונסיבותיו האישיות: המשפחתיות, הכלכליות והנפשיות" ( בש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 21.8.2006) כן ראו: בשפ 6845/07 אלכסנדר קוסטריקין נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 19.8.2007), בש"פ 1393/07 אלחנטי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 26.2.07); בש"פ 1565/07 שלוקיל נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 26.2.07). זאת ועוד, בכיולה של נקודת האיזון, ניתן לערוך בדיקה יחסית של המסוכנות ועוצמתה ולערוך איזון באופן מדורג. ראו: בש"פ 5825/06 חנן גולדבלט נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 29.8.2006)

מהתם להכא

7.         כפי שפורט לעיל, כתב האישום הוגש נגד המבקש לפני כשנתיים וההליכים בעניינו טרם הסתיימו. כתב האישום ייחס למבקש עבירה של החזקת סמים בכמות שאינה לצריכתו העצמית אשר נתפסה במחסן ביתו. במהלך היותו נתון בתנאים מגבילים לא דווח על הפרה ולו הקלה של תנאי השחרור ועולה כי המבקש הקפיד לקיים את תנאי השחרור בהם הוא נתון. אמנם למבקש הרשעות קודמות שהאחרונה בהן היא בגין עבירה של סחר בסמים מסוכנים אולם המדובר הוא בעבירה שניתן לגביה גזר דין בשנת 1984, לפני כ- 20 שנה, שבגינה הוטל מאסר בפועל למשך 4 חודשים. אינני סבור כי בנסיבותיו של חלוף הזמן במקרה זה, יש ליתן משקל רב לעובדה כי משפטו צפוי להסתיים בעוד כחודשיים ימים ) זאת בהנחה כי במועד האמור לא תתבקש דחייה נוספת על ידי שירות המבחן).

8.         במסגרת התיק העיקרי, ניתן תסקיר חלקי בו צוין כי המבקש לוקח אחריות על ביצוע העבירה ולא נשללה אפשרות טיפולית לגביו. זאת ועוד, הגם שהמבקש נוטה- כך מדווח בתסקיר- למזער את חומרת מעשיו, והגם ששירות המבחן ביקש להעריך את מצבו הנפשי, מכלול האמור בתסקיר אינו מצביע על אנדיקציות למסוכנות הנוגעת לחזרתו של המשיב לביצוע עבירות סמים.

9.         יתרה מכך, כפי שנטען בבקשה, המבקש השתלב במיזם בתחום המחשוב ביחד עם אחיו, ומטרת הבקשה הנה לאפשר לו גמישות במהלך שעות היממה, על מנת שיתאפשר לו להיפגש עם לקוחות פוטנציאליים ולהביא לקידום העסק המשפחתי.

10.       אני סבור כי חלוף הזמן הניכר מאד מאז הגשת כתב האישום, נסיבות ביצוע העבירה, טיב המסוכנות שבגינה הוטלו התנאים המגבילים, ההקפדה על תנאי השחרור וניצניו הראשוניים של ההליך הטיפולי, מצביעים על שינוי נקודת האיזון באופן משמעותי ומצדיקים שינוי משמעותי בתנאים המגבילים.

11.       לאור המפורט לעיל,  אני מקבל את הבקשה באופן חלקי ומורה על צמצום התנאים המגבילים שהוטלו על המבקש, באופן שהמבקש ישהה במעצר בית חלקי (באותם תנאים שנקבעו בהחלטות הקודמות) בין השעות 19:00 עד 7:00. ביתר חלקי היום לא יהיה המבקש נתון בתנאים מגבילים כלשהם.

12.       הואיל והחלטה זו ניתנה בהעדר הצדדים, אני מעכב את ביצועה עד ליום 5.5.2013 וזאת על מנת ליתן בידי הצדדים שהות לשקול את צעדיהם בהתאם.